<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פ"ז</h1>
<h2>דף נד.</h2>
וכן נמצא לרבותינו ז"ל מחפשים המקומות והעיירות לתועלת, כדאיתא מסכת גיטין פרק מי שאחזו (ע"ו א'), למימרא דאנטיפרס בגליל הוה יתבה, ורמינהו אנטיפרס [ביהודה] וכפר ענתני בגליל [וכו']. וכן נמי ריש ההיא מסכתא (ז' א'), מאי דכתיב (יהושע ט"ו כ"ב) וקינה ודימונה ועדעדה, אמר ליה מתיבתא דארעא דישראל קא חשיב. וכן פרק נערה שנתפתתה (כתובות נ"ב ב' ונ"ד א'), ואת תהי יתבה בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מיגר אלמנותיך בביתי, חייב שהוא תנאי בית דין, כך היו אנשי ירושלם כותבין, ואנשי גליל כותבין כאנשי ירושלם. וביהודה היו כותבין, עד שירצו היורשים לתן לה כתובתה, לפיכך אם רצו היורשים נותנים לה כתובתה ופוטרין אותה. איתמר רב אמר הלכה כאנשי יהודה ושמואל אמר הלכה כאנשי גליל. בבל וכל פרוורה נהוג כרב, נהרדעא וכל פרוורה נהוג כשמואל. ועד היכא נהרדעא, עד היכא דסגי קבא דנהרדעא. והלכה כשמואל. ואם לממונא כך כל שכן לאיסורא, וכמה כיוצא בזה, ומפיהן אנו חיים, ועוד מדידה דמצוה היא.
<h2>דף קיב.</h2>
ירושלמי (שביעית פ"ד מ"ז), רבי יוסי בר' חנינא מנשק לכפותא דעכו ואמר עד כה היא ארעא דישראל. רבי זעירא עבר ירדנה במנדי [לפנינו "במני"]. רבי חייא בר בא מתגלגל בהדא אלוסיס דטבריה. רבי חייא רבה מתקל כפייה. רבי חנינא מתקל גושיה, לקיים מה שנאמר (תהילים ק"ב ט"ו), כי רצו עבדיך. פירוש "מנדי", פחד ורתת כדאמרינן פרק הבונה (ק"ד א'), מכאן שניתנה תורה במנוד ראש, כלומר בזיע וברתת.
